• (התנתק)
איגרת אישית לעדכון מספר 1 – שנהל תשפ



 
א' אלול, תשע"ט
‏1 ספטמבר, 2019

לכבוד

חברי המורים,

איגרת אישית לעדכון מספר 1 – שנה"ל תש"פ
ממשיכים במאבק

בית הדין הארצי לעבודה הוציא שוב צווי מניעה נגד מאבק המורים למניעת פגיעה בתנאי עבודתנו. 

לביה"ד הארצי יש מדיניות למנוע זעזועים בסקטור הציבורי ו"פגיעה" בציבור, לכן הוא מחפש בכל דרך אפשרית למנוע סכסוכים ומאבקים ציבוריים . משרדי החינוך, האוצר והשלטון המקומי מנצלים זאת ומבקשים בכל הזדמנות צווי מניעה. פתרון הבעיות לא מעניין אותם ולכן אין להם כל מוטיבציה לפתור אותן.

הטענות שהועלו על ידי המעסיקים בביה"ד היו בעיקרן שארגון המורים חתום על הסכם קיבוצי שמבטיח שקט תעשייתי עד פברואר 2022 . הדבר נכון, אבל השקט התעשייתי הוא רק בנושאים שהוסדרו בהסכם הקיבוצי ואילו הטענות שהעלינו בסכסוכי העבודה שהוכרזו לא הוסדרו בהסכם הקיבוצי. לכן אפשר - ואף חובה - להיאבק, כי ציבור המורים נפגע מכך קשות.

אנו נמשיך במאבק בדרכים אחרות.

להלן מקצת מהבעיות הקשורות לתנאי העבודה של המורים, אשר לא הוסדרו בהסכם הקיבוצי המחייב בשקט תעשייתי:

  1. סביבת עבודה נאותה בביה"ס (פינות עבודה, חדרי עבודה פרטנית, קפיטריה, שירותים וכד') – כל אחד מאתנו שמלמד בבתיה"ס מודע לצפיפות ולתנאים הפיזיים הגרועים בהם לא ניתן לקיים שיחות שקטות עם תלמיד או הורה או עמית לעבודה.
  2. אי תשלום מלא וראוי של הפנסיה למורים עובדי מדינה שהועסקו באופק חדש ובעוז לתמורה, או בעולם הישן ובעוז לתמורה - למרות שהם כבר 5-6 שנים בפנסיה, ישנם מורים המקבלים עדיין רק מקדמות ולא את כל הפנסיה המגיעה להם. יתר על כן, עפ"י חוק הגמלאות, הפנסיה צריכה להיות משולמת מהשכר האחרון ולא מכל מיני נוסחאות עליהן החליט בזמנו מזכ"ל הסתדרות המורים . בסוגיה זו הוגשה על ידנו לביה"ד תביעה המתנהלת שנים. באותה סוגיה טוען משרד האוצר שישנה נוסחה שהוסכמה בעבר עם הסתדרות המורים ובכל זאת הדבר לא התבצע עד כה, כך שגם הסתדרות המורים נאלצה להיאבק על כך כעת.
  3. רפורמת עוז לתמורה בחינוך המיוחד המוכר והלא רשמי ובמפתנ"ים – גם בסוגיה זו, למרות שההסכם הקיבוצי מחייב שבכל בתיה"ס המוכרים והלא רשמיים תונהג רפורמת עוז לתמורה, המדינה לא מבצעת זאת והמורים שם סובלים ועדיין עובדים בעולם הישן בשכר נמוך.
  4. הסדרת העברת בעלויות ומניעת פגיעה בתנאי העבודה של המורים – בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה חדשה יחסית כשכל כמה שנים מעבירים בתי"ס עי"ס מבעלות לבעלות מתוך רצון המעסיקים "לעשות קופה" מהתקורה שמשולמת לבעלויות שמנהלות את ביה"ס. כתוצאה מכך, העברות הבעלות אינן מוסדרות כראוי ומורים נפגעים בתנאי עבודתם בנושאים כגון ימי מחלה, היקפי משרות, קביעות וכד' ושום בעלות חדשה לא מוכנה להשקיע בביה"ס כאשר היא יודעת שכעבור שנתיים-שלוש הבעלות על ביה"ס תעבור שוב לבעלות אחרת . כל מה שמעניין את אותן בעלויות הוא למקסם את הרווח מניהול ביה"ס.
  5. הכבדה שרירותית על עבודת המורים הנדרשים למלא אינספור טפסים ומיפויים – לאט לאט ובהתמדה משה"ח הופך את המורים לפקידים שכל הזמן צריכים לעסוק במילוי טפסים, שאלונים, מיפויים וסקרים. עיסוק זה בטופסולוגיה גוזל מדי יום שעות עבודה רבות מהמורים . אין שום סיבה להיענות לכל קפריזה של מנהלי מחלקות ואגפים במשה"ח, שבכדי להראות פעילות מצדם הם מטילים על המורים עוד ועוד טופסולוגיה ודרישות שונות ומשונות.
  6. מדינת ישראל כריבון, אחראית להפעלת כל מערכת החינוך במדינת ישראל, על כל 2.3 מיליון התלמידים שבה וכ- 200 אלף הגננות ומורי היסודיים , חט"ב וחט"ע. משה"ח מפקח ומתקצב את כולם וכולם חייבים לעבוד עפ"י הוראות משה"ח גם מכוח דיני הפיקוח וגם מכוח חוק התקציב ובכל זאת, מדינת ישראל, באמצעות משרד החינוך, מעדיפה את המורים שהם עובדי המשרד - העובדים הישירים שלה – על פני מורים המועסקים באמצעות הבעלויות. בכך יוצר משה"ח אפליה בכל הקשור בתנאי עבודה וגם בתנאי פרישה של המורים. אין סיבה להסכים לאפליה זו. אנו דורשים השוואת תנאים, כך שגם מורי הבעלויות יזכו לקבל מענקי פרישה בנוסף לפדיון ימי מחלה וחודשי הסתגלות. ברור לנו שהדבר עולה כסף ובשלב זה בו המדינה בגירעון, אין אנו רוצים בהכבדה על התקציב, גם אם הסיבה לכך מוצדקת, ולכן הצענו למדינה לממן סעיף זה בעצמנו, מתוך תקציבים אחרים שאינם מנוצלים ולעשות המרה מסעיף אחד לסעיף אחר בהסכם הקיבוצי.
  7. מענקי הצטיינות למורי חט"ב בבתיה"ס השש שנתיים – משה"ח משלם בעקבות הסכם עוז לתמורה למורים בחט"ע בבתיה"ס השש שנתיים המצטיינים מענקי הצטיינות בסכומים הנעים בין 3500 ל- 8500 ₪. הצלחת ביה"ס השש שנתי מבוססת לא רק על עבודת המורים בחט"ע . גם מורי חט"ב תורמים את תרומתם להצלחת ביה"ס,  אך בגלל התנהלות הסתדרות המורים הם לא מקבלים את המענק כמו עמיתיהם לעבודה בחט"ע . אין אנו מוכנים להשלים עם תופעה זו של איפה ואיפה ומפני שמשה"ח והאוצר לא מוכנים לשלם גם למורי חטה"ב ונותנים יד במכוון לאפליה ול"הפרד ומשול", אנו מוכנים לשלם את מענקי ההצטיינות גם למורי חטה"ב מתוך תקציבים לא מנוצלים ברפורמת עוז לתמורה ובכך לבטל את ההנחיה. גם סעיף זה וגם קודמו, הנוגעים להשוואת תנאים והדורשים תקציב לביצועם, ניתנים למימון בהמרת תקציבים מסעיף לא מנוצל בהסכם הקיבוצי. לצערנו, משרד האוצר מנסה  לגזול את הכסף הזה מאיתנו, למרות שמדובר בחלק מעלות העבודה שלנו מכוח ההסכמים הקיבוציים.
  8. איסור עבודה בשבת ללא תגמול – עפ"י חוק שעות עבודה ומנוחה אסורה העבודה בשבת ללא אישור שר העבודה ובכל זאת, המעסיקים מרשים לעצמם לחייב מורים לעבוד בשבת בלי ההיתר הנדרש וגם בלי לשלם להם בטענה שזו עבודה התנדבותית. בכל ענף אחר במשק, כאשר עובדים בשבת, נהוג לשלם 150 אחוזים ואף יותר על כל שעת עבודה בשבת ואילו המורים עובדים 24 שעות רצופות עם תלמידים בשבת גם במסגרת מסע ישראלי ובפעילויות השונות בחינוך הדתי, סמינריונים וכד'. יתר על כן, בטיולים השונים, גם כשאין לכאורה עבודה בשבת, מחויבים המורים לשמור בלילה על ביטחונם של התלמידים ועל התנהלותם והתנהגותם. אף מורה לא למד באוניברסיטה כדי להיות שומר לילה ועם זאת,המעסיקים מחייבים אותנו לעבוד עבודת חינם ובכך חוסכים כספים רבים על גבם של המורים וכמו כן עוברים בכך על החוק.
  9. איסור עבודה בחופשות – גם כאן ישנו לחץ שמופעל ע"י מנהלים הדורשים ממורים לעבוד עם תלמידים גם אחרי 20.6, סוף שנה"ל. מדובר בבחינות בגרות, תגבורים וסיכום שנה. כמו כן, יועצות ממשיכות לעבוד גם בקיץ כפקידות לצורך סיכומי שנה והכנות שנה יחד עם מנהלי בתיה"ס וכל זאת מבלי לזכות לחופשה ראויה ולתגמול כספי. במידה רבה גם המנהלים סובלים מכך ונאלצים לעבוד בפגרת הקיץ ללא תגמול.
  10. מורי קבלן – מדובר בתופעה שהולכת ורווחת במערכת החינוך וכתוצאה מכך מועסקים אלפי מורים ע"י חברות, עמותות והורים בבתי"ס הקיימים בתנאי עבודת קבלן ללא תנאים סוציאליים, ללא חופשות, תוך פיטורים מדי שנה, אחרי 10 חודשי עבודה. אנו נלחמים להפסקת תופעה זו, שהייתה אחד מהנושאים של סכסוך העבודה שהוכרז.
  11. השוואת תנאי עבודה של המורים שנעזרים במעבדות בתחומים כמו כימיה ופיזיקה , לתנאי המורים האחרים שמקבלים גמולים כגון ביוטופ, גאוטופ, או מטלת ביצוע באזרחות. אין סיבה שדווקא במקצועות חשובים אלו תתקיים הפליית מורים.
  1. תקצוב ימי מחלה לצורך ניצולם ע"י מורים החולים במחלות קשות וממושכות  - בסוגיה זו, הואיל והמעסיקים לא מתוקצבים בגין ימי המחלה שיוצרים הוצאה כפולה (תשלום למורה החולה ותשלום למורה מ"מ) , נוצרות בעיות רבות בנוגע לתשלום משכורות למורים החולים במחלות קשות וממושכות וישנם מעסיקים שמתחמקים לשלם את השכר ודורשים שהמורה יפרוש לפנסיה מוקדמת בעקבות מחלתו.
    קרנות הפנסיה, עפ"י תקנון, אינן מאפשרות פרישה כזו כל עוד לא ניצל המורה את כל ימי המחלה ואז הוא נופל בין הכיסאות . קרן הפנסיה לא משלמת בגלל התקנון והבעלויות לא מממנות את ימי המחלה כי אינן מתוקצבות והפגיעה הגדולה ביותר היא כאשר ביה"ס מועבר מבעלות ולבעלות וכתוצאה מכך זכויות המורה נמחקות.
  2. ביטול תשלומי הורים והפיכת המורים ל"גובים" – ישנם הורים המתקשים לשלם את התשלומים השונים ובכך נוצר מתח מיותר בבתיה"ס שמבוססים, בהיעדר תקציב ממשלתי, גם על גבייה מההורים. לא מדובר רק בתשלומים מרצון כגון טיולים, ספרי לימוד, מסיבות וכד', אלא גם בתל"נים . תופעה זו שהיא מנוגדת לחוק, יוצרת פערים בין תלמידים שיש להם לבין אלה שאין להם ומתח מיותר בין ההורים לבין ביה"ס והמורים, הנאלצים במקרים לא מעטים לעסוק בגבייה.

מטבע הדברים ומפאת קוצר היריעה, הזכרתי רק סעיפים עיקריים בלבד. עם זאת, חשוב להדגיש לגבי הסעיפים שפורטו:

הם לא עולים כסף למדינת ישראל!
הם מסדירים את תנאי העבודה של המורים!
הם לא שייכים להסכם שמחייב שקט תעשייתי ובכל זאת, במשך מספר שנים, ההידברות עם משה"ח ועם משרד האוצר לא מקדמת את פתרון הסוגיות השונות.
בעניין התנאים הפיזיים בבתיה"ס, הצענו אף להסתפק בתכנית רב-שנתית להסדרתם, אבל גם לזה מתנגדים משה"ח והאוצר.
מרכז השלטון המקומי , הערים הגדולות, הרשתות החינוכיות וכן העמותות השונות והחברות השונות המפעילות בתי"ס עי"ס אינם מסוגלים לעשות דבר ואף אסור להם לפעול בעצמם ללא אישור ומימון משה"ח ולכן הכל תקוע. על אף פי כן, אנו לא מרימים ידיים וממשיכים במאבק בדרכים אחרות, כי אין להשלים עם הפגיעה הזו במורים, בתלמידים ובמערכת החינוך - ולא הזכרנו כלל את עניין הבגרויות, החינוך המיוחד, לקויות למידה וכד'. יש הרבה מה לעשות, זה אתגר לא קטן  וצריך להיאבק על מנת לפתור את הסוגיות הללו. 
 

זכרו - באחדות שורותינו כוחנו!