• (התנתק)
איגרת אישית לעדכון מס' 22



ט' סיון, תש"פ
1 יוני, 2020

איגרת אישית לעדכון מס' 22
משולחן ההנהלה

עמיתים נכבדים,
1. נשארו כשבועיים וחצי עד ה-20.6, מועד סוף שנה"ל. ברצוני להזכיר לכם שיש לסיים את כל המבחנים והפרויקטים השונים עד ה-15.6 ולתת ציוני סוף שנה לתלמידים עוד לפני סיום שנה"ל (שמסתיימת, כאמור, ב-20.6).
יש לקחת בחשבון שה-20.6 יוצא ביום שבת ולכן, למעשה, תסתיים שנה"ל ב-19.6, כך שלא נשאר זמן רב עד אז.

2. יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, חתמה על הסכם בו היא מחייבת את הגננות ואת המורים בבתיה"ס היסודיים ובחטיבות הביניים להוסיף 9 ימי עבודה ללא תשלום על חשבון פגרת הקיץ.
אין בכך כל היגיון!

במהלך ימי הסגר בשל מגפת הקורונה, עבדו המורים 100% ואף יותר בלימוד מקוון וזאת מעל ומעבר למה שהם מחויבים, על חשבון זמנם הפרטי, על חשבון משפחותיהם ותוך שימוש בציודם הפרטי, על חשבון כספם האישי.
העבודה התחילה בבוקר והסתיימה בשעות הערב, ולא שמענו אפילו פעם אחת ממשרד החינוך או מגורם אחר במשרד החינוך כי עבודתנו מוערכת פחות מ-100%. לכן אין שום היגיון בתוספת עבודה ועוד ללא תשלום.

ארגון המורים העי"ס לא חתם על שום הסכם בדבר הארכת שנה"ל ובדבר העבודה בפגרה ללא תשלום. הסתדרות המורים מצידה, אינה יכולה לחייב את המורים העי"ס המועסקים בחטיבה העליונה בהסכם כלשהו. לכן, ממה נולד כל הסיפור הזה?

כפי שכבר כתבתי באיגרת קודמת, בהסכם שחתמה עם משרד האוצר, התחייבה מזכל"ית הסתדרות המורים כי בחטיבות הביניים לא יוסיפו אפילו יום אחד מעבר למה שיתנו בכיתות י'. עמידתנו נגד הניסיון לחייב את כיתות י' תציל גם את חטיבות הביניים, בהם רוב המורים הינם חברי ארגון המורים, מלתת ימי עבודה בחינם.

לא מדובר פה על "כניסה מתחת לאלונקה". מדובר בכך שמשרד האוצר מעוניין לחסוך על גבם של המורים את המימון החלקי של בתי הספר של הקיץ לגני הילדים ולכיתות הנמוכות של בתי הספר היסודיים, על מנת לאפשר להורים ללכת לעבוד.
אין שום סיבה שהתרומה הזו תיעשה ע"י המורים בכלל והמורים בבתיה"ס העי"ס בפרט.
אנחנו מתנגדים לכך ונעשה כל מה שאפשר על מנת למנוע זאת. מורה שמתנדב - לא נמנע זאת ממנו. שיעבוד בהתנדבות ובחינם בבית הספר של הקיץ, אבל לא המורים בחינוך העי"ס שעבדו מעל ומעבר, הם שיצטרכו לממן זאת.

3. שמחנו כאשר הוחלט להחזיר אותנו לבתי הספר, לפגוש את תלמידינו ולעבוד עבודה פרונטלית אשר קלה יותר מהלימוד המקוון, אך אליה וקוץ בה – החברה הישראלית איננה ממושמעת והדבר הראשון שעשו התלמידים כשנפגשו היה להתנשק ולהתחבק. כלל לא נשמר המרחק של 2 מטר, לא עטו מסכות, סיכנו את עצמם ואת מוריהם וכעת, כאשר אנו רואים שהמגיפה "מרימה ראש", אין מנוס לצערי מחזרה לעבודה המקוונת.

כאשר נשמרו ההפרדה הפיזית, הלימוד המקוון, השימוש במסכה ובאלכוג'ל והשמירה על ההיגיינה, דעכה המגיפה. כעת היא מרימה ראשה שוב ומסכנת לא רק את תלמידינו וחברינו המורים, אלא גם את הורי התלמידים. על כן צריך כאמור לחזור ללמידה המקוונת.
במצב זה, אין כמובן גם מקום לתוספת אותם 9 ימים שמורי חטיבות הביניים נדרשים ללמד בחינם, כי לא ידוע כלל מה יהיה עם בית הספר של הקיץ שממילא לא אנו צריכים לממן אותו.
כעת כל אחד יודע - מורים, תלמידים, הורים, אנשי משרד החינוך והאוצר - עד כמה המורים נחוצים ועד כמה יש לכבד אותם.