• (התנתק)
איגרת אישית לעדכון מס' 6 תשפ''א




י"ז תשרי תשפ"א
6 אוקטובר, 2020
חברותי וחברי המורות, המורים, המנהלות והמנהלים
שלום רב, 

איגרת אישית לעדכון מס' 6 תשפ"א

אני מבקש לעדכן אתכם שנפגשתי ביום א' 4.10.20 עם שר החינוך, מר יואב גלנט, ומנכ"ל משרדו, מר עמית אדרי, על מנת לשכנע אותם שלא לאלץ מורים להגיע פיזית לביה"ס ולסכן בכך את בריאותם ואת בריאות תלמידיהם, אלא לאפשר לכל המורים אשר תלמידיהם יכולים ללמוד באופן מקוון ללמד מביתם באמצעות הזום.

המדובר במורים המלמדים בכיתות בפיקוח ותקצוב אגף שח"ר (כגון: מב"ר, אומ"ץ, אתגר וכו'), מח"טים, בתי"ס פנימייתיים וכיתות המוגדרות כחינוך מיוחד בבתיה"ס העל יסודיים.

אבהיר את הידוע לנו, המורים, ולהורים ולתלמידים - אין המדובר בחינוך המיוחד המורכב, אין המדובר בתלמידים התלויים בלימוד הפיזי בביה"ס על מנת לרכוש מיומנויות למידה, אין המדובר בתלמידים הזקוקים להשגחה מתמדת או בתלמידים בלתי עצמאיים לרווחתם. המדובר בתלמידים שבקרוב מאוד יגויסו לצבא, תלמידים שיקבלו בקרוב רישיון נהיגה, תלמידים המצויים בכיתות התגבור על מנת לקבל יחס אישי יותר ומאמץ מרוכז ומותאם של למידה.

החלטת שר החינוך לכפות על מורי ישראל להגיע לבתי הספר על מנת ללמד פרונטלית את תלמידי כיתות התגבור היא החלטה שגויה ושערורייתית. התלמידים משכילים ממילא לא לסכן את עצמם ולא להגיע לביה"ס שכן - להבדיל מהמורים - התלמידים אינם מחויבים להגיע לכיתות.
נוצר מצב אבסורדי שבו המורה מסכן את עצמו ומגיע לביה"ס, התלמידים מסכנים את עצמם ומגיעים למפגש עם תלמידים אחרים, המורה לא מאפשר לילדיו הוא ללמוד באמצעות הזום, שכן הוא נאלץ להביא את ילדיו עמו לביה"ס כאשר מסגרות החינוך שלהם עובדות מרחוק ומסכן בכך הן את ילדיו והן את משפחתו.
וכל זה מדוע?
לא בשל הכרח משום סוג ענייני, לא בשל טובת התלמידים, שכן זו מחייבת אי הגעה למוסדות החינוך, לא בשל טובת ההוראה, שכן התלמידים ממילא לא מגיעים לביה"ס ולא נהנים מהלמידה כלל ועיקר. הנימוק היחיד הוא זה הפופוליסטי – יוכל משרד החינוך להתהדר בלא כלום ולומר: דאגנו לתלמידים החלשים, דאגנו לחינוך המיוחד.

אלא שלהבדיל ממסגרות החינוך המיוחד בהן התלמידים נזקקים למוריהם ותלויים בהם ואין כל אפשרות חליפית בנמצא, כאן עסקינן במסגרות חינוך רגילות שבהן יש כיתות תגבור המאכלסות תלמידים רגילים אשר מקבלים תגבור, כל אחד בשל נסיבותיו. אלו תלמידים היכולים בהחלט ללמוד מהבית באמצעים המקוונים.
השימוש הלא נכון במונח "חינוך מיוחד" יוצר רושם לא נכון בציבור הכללי ואף אצל התלמידים.
כשאומרים חינוך מיוחד, הציבור רואה בעיני דמיונו, ילדים במצב קשה ומורכב מאוד, ילדים שזקוקים לטיפול והשגחה מתמדת.
לא זה המצב בכיתות התגבור בחינוך העל יסודי .

אילוץ מורים להגיע פיזית לבית הספר בתקופת הסגר מהווה סיכון מיותר ולא הכרחי.
ובכל זאת יש גם קרן אור באפלה .
השר אמר ואף כתב, שבמקרים חריגים בהם מורה לא יכול להגיע לבית הספר, רשאי המנהל לאפשר לו ללמד מקוון מהבית.
מצב "חריג" יכול להיות אם המורה, ילדיו או בן משפחה גרעינית נמצאים בקבוצת סיכון, אם אין לו אפשרות להשגיח על ילדיו כשהוא נמצא בדרך או בבית הספר, אם אין תחבורה ציבורית סדירה וכד'.
אם מורה, למרות בקשתו, יסורב ויאלץ להגיע בעל כורחו, פיזית, לביה"ס וחס וחלילה יידבק שם בקורונה, ארגון המורים יתמוך בו אם יגיש תביעה משפטית נגד מעסיקיו בגין הנזק הבריאותי ו/או הכלכלי שנגרם לו או לבני משפחתו עקב כך.
רצוי מאוד להסביר למנהל את הנסיבות ולהגיש את הבקשה בכתב.

לא בכדי הסיר משרד החינוך את האחריות מעליו בנושא והעביר את כל האחריות למנהלי בתי הספר שיחליטו הם – האם המורים יסכנו עצמם וילמדו בביה"ס או ילמדו כמו שאר המורים בישראל – מהבית.

חברי המנהלים,
אני פונה במיוחד אליכם, אנא תיענו לבקשות המורים ואל תכפו עליהם לסכן את עצמם ואת התלמידים. הם לא מחפשים חיים קלים, הם רק רוצים להיות מוגנים. הם המורים שלכם ואתם צריכים לדאוג להם, לבריאותם ולתנאי עבודתם.
אנו ניתן לכם הגנה מלאה, אם יידרש הדבר, במידה והמעסיקים או משרד החינוך ירצו לפגוע בכם.

בברכת מועדים לשמחה וגמר חתימה טובה,