חיפוש:

ג'ודי ווינשטיין חגי
מקצוע: מורה לאנגלית, מינדפולנס ותאטרון בובות
בית הספר: בבית החינוך "נופי הבשור" שבמועצה האזורית אשכול.

• מה הביא אותך לבחור בחינוך והוראה?
"הרצון לעודד ילדים לבטא את עצמם ולחקור ולפתח את יצירתם."
• מה הדבר שעומד לנגד עינייך במלאכתך החינוכית?
"אני מאמינה שהעבודה שלי בחינוך היא תהליך שהולך ומתפתח, ובעיקר מבוסס על הרצון להבנת עולמם, נפשם ומחשבותיהם של התלמידים.
אני נוהגת לשתף את התלמידים שלי ברגשות שלי ואת האמונה שלי ביכולתם כל הזמן וזוכה לשיתופים גם מצדם.
שיתוף ופתיחות הם מסר חיובי מרכזי שהתלמידים שלי מקבלים ממני והוא הליבה של העבודה שלי. עם השנים אני מזהה גם את ההתפתחות שלי כמורה ואת היכולת להגביר את הקשב בעבודה שלי עם התלמידים."
• הפספוס/התסכול הגדול לאורך הדרך?
"רציתי להקדיש זמן רב יותר להוראה באמצעות האמנות, אבל במשרד החינוך, בלימודי אנגלית, היו יותר ויותר מגבלות על הזמן שלי כמורה שצריכה לייצר תוצרים והישגים. יש לי המון רעיונות יצירתיים ללמד ולחוות את השפה האנגלית שאיני יכולה לממשם. זה מתסכל. אני מרגישה שהייתי יכולה לנצל את זמני טוב יותר אם הייתי יכולה לעבוד בסביבה ללא ציונים או דגש על בחינות סטריליות."
• איזו דמות שהעניקה השראה לעבודתך החינוכית?
"אליוט אייזנר ז"ל, נתן לי השראה גדולה. הוא היה פרופסור לאמנות וחינוך באוניברסיטת סטנפורד ואחד המוחות האקדמיים המובילים של ארצות הברית. הוא היה ידוע בשל תרומתו לחינוך באמצעות אמנות, רפורמות בתוכניות לימודים ושיטות מחקר איכותני. הוא האמין שהאינטגרציה של אמנות בתוך המערכת לימודית מפתחת שפות חלופיות לתלמידים, שהן חיוניות עבור החברה במאה ה -21.
דמות חשובה נוספת שסיפקה שעיצבה את תפיסתי החינוכית היא מריה מונטסורי שהאמינה בבניית סביבה חינוכית המאפשרת לילדים לחנך את עצמם באמצעות חיפושים. אני אוהבת להסתכל על חינוך דרך המושג הזה."
• מהו הנושא שהכי מרתק אותך בימים אלה?
"במשך 7 השנים האחרונות אני מתמקדת בהכנסת מינדפולנס (קשיבות) ויצירתיות לכיתות הלימוד שלי כדי לפתח את מוחם ומודעותם של התלמידים, כדי לאפשר התפתחות של היכולות לנווט ולבחור בין התגובות בדרך מודעת יותר."
• מה הכי קשה לתלמידי ישראל בשיעורי אנגלית?
לעיתים קרובות מבקשים ממני לא להשתמש במבטא הקנדי שלי - הם לא רגילים לזה ומרגישים מתוסכלים.
• קולגות שלך אומרים עלייך שאת "המורה הכי שנטי במערכת החינוך..." למה הם מתכוונים?
הם בטח מבולבלים עם מורה אחרת.
• כמורה לאנגלית מה המשימה שהגדרת לעצמך כחשובה ביותר
בעיני הכי חשוב הוא לתקשר באנגלית - להיות אמיץ ולדבר, עם טעויות, לא משנה כמה טעויות יש, העיקר לדבר. חשוב לתרגל את הדיבור ולהרגיש נוח להוציא את המחשבה והרעיון שבראש החוצה בדיבור. ככל שמדברים יותר, כך מצליחים לבטא בצורה תכופה יותר את הכוונות ובסוף גם מצליחים להיות מובנים יותר.
• כשאת חושבת על חינוך – מה החלום הגדול שלך?
החלום הגדול ביותר שלי הוא שיהיו בתי ספר מסוגים שונים: כמו Summerhill מודל שבו התלמידים יכולים באמת להתעמק בתחום העניין שלהם, ללמוד מיומנויות רבות אחרות מתוך צורך אותנטי. הייתי רוצה לראות שבתי ספר יהיו גמישים בשעות כך שהתלמידים יוכלו ללמוד לפי השעון הביולוגי שלהם. תלמיד חייב את כל הנוחות פיזית כדי שיהיה מוכן ללמידה. אם לא יהיה עייף, ויהיה לו נוח ונעים בסביבת הלמידה שלו, היכולת שלו להפנים את הלמידה תהיה גבוהה יותר וסקרנותו תגבר.
• למה נדרשים אנשי חינוך כשהם מלמדים תלמידים הגרים ביישובי עוטף עזה?
כמורים, אנחנו חייבים להיות רגועים, לא משנה מה התנאים שלנו. לשם כך, יש לנו הרבה השתלמויות, כמו 'דיאלוג' והשנה השתלמות של מיינדפולנס (קשיבות) שתסייע לנו לשמור על רוגע ואמפטיה.
יש לנו תיכון מקיף אחד באזור עוטף עזה. הוא משרת את הקיבוצים והמושבים באשכול, וכן את קהילות רביבים ושדה בוקר, ויש לנו גם מסגרת גדולה של החינוך המיוחד. מוטלת עלינו אחריות עצומה להציע חינוך איכותי לאוכלוסייה מגוונת. אנו מציעים מסגרת בטיחותית (מבוצרת כנגד התקפות טילים) ומתקני היי-טק ללמידה ה-21."
• עד כמה התלמידים שלך מתעניינים בעברך – מקום הולדתך, משפחתך, בחירותייך המקצועיות והאישיות?
"אני תמיד מספרת על הרקע שלי לתלמידים. (מה אני אוהבת לאכול, הצבע אהוב אלי, התחביבים, וכו'). אני מספרת שיש לי אזרחות קנדית, אמריקאית וישראלית (עובדה שמעוררת אצלם הרבה שאלות), או שאני טבעונית ומתרגלת מדיטציה (שתי שיטות שאני שמחה לייצג כאפשרויות בחירה לסגנונות החיים).
לאחר שהם יודעים מי אני, אני גם מבקשת מהם לענות על שאלון על עצמם כדי להכיר גם אותם בצורה עמוקה ויסודית יותר. המטרה שלי היא לבנות עם התלמידים יחסים אותנטיים ככל הניתן. כמובן, זה עובד בשני הכיוונים. אם אני מרגישה חופשיה לחלוק מידע אישי על עצמי מדי פעם, ואז הם יכולים להרגיש אותו הדבר."
• מהי סדנת האנגלית אותה את מרכזת ואיך היא תורמת לחיזוק הידע של התלמידים בשפה האנגלית?
"מרכז למידת האנגלית שלנו הוא חדשנות נפלאה. התחלנו לפני כ -17 שנה ביצירת סדנאות שנתיות מבוססות-נושא. הקדשנו את עצמנו ליצירת חומרים שהוצעו ברמות מיומנות שונות, כמו גם באמצעי מדיה שונים: אודיו, חזות, עבודה אישית או עבודת צוות. התלמידים שלנו הוכנסו לנושא באמצעות תהליך מהנה ואינפורמטיבי ולאחר מכן בחרו את הנושאים והפורמט שלהם. זהו לימוד אוטונומי, מהנה ודינמי. התפקיד שלנו היה לבנות את הסביבה, לשמש מנחים ולאפשר לילדים ללמוד ואז ליצור (מושג מונטסורי).
השנה, הנושא שלנו הוא בני נוער ברחבי העולם, כולל נושאים המבוססים על מגדר, ידוענים, בריאות, ומודלים לחיקוי."
• "ואם אני לא אקשיב לך, מה תעשי לי, הא?" – ואז מה את אומרת?
"הלוואי שהיה אפשר לעצור עימותים כאלה לפני שיגיעו לשלב הזה. אֵיך? על ידי הקשבה. הקשבה מראה לתלמידים שאכפת לך מהם. אם התלמיד מגיע לכיתה במצב רגשי טעון מאינטראקציה קודמת, אז אני יכולה להציע לו לקחת חמש דקות זמן בחוץ ולחזור מוכן ללמוד. הדרך שאני פועלת לפיה היא אותנטית ללא שיפוטיות ואני מציעה אופציה זו לתלמידים שלי. על פי דרך זו מורה בנוכחותה/ו יכול להרגיע את התלמידים שהם בידיים בטוחות."
• תובנה חשובה שלמדת מתלמידייך?
"למדתי להיזהר משיפוט מוקדם ותמיד להיות מוכנה להפתעות. הבלתי צפוי יבוא ותגובתי נשפטת על ידי כל התלמידים. הדרך שבה אטפל בזה, תעניק לי נקודות זכות או חלילה תוביל לכך שתלמיד יאבד אמונו בי.
כמורה עליי להיות פתוחה, תומכת ולגלות יצירתיות יוצאת דופן."
• אילו הייתה לך הזדמנות ללמד במקום אחר בעולם – היכן היית בוחר ללמד?
"הייתי בוחרת ללמד באוסטרליה. יש להם מערכת תמיכה לאומית פנטסטית עבור מינדפולנס לילדים ותמיד רציתי לקחת חלק. כמו כן, הבת שלי עברה לשם עם הילי, התינוקת שלה, ואני מתגעגעת אליהם בטרוף."
• נקבי בשם של מי שהיית רוצה להשתתף בשיעור שלו/ה?
"אני אשמח להשתתף בשיעור של ג'יל בדונסקי, מאמנת יצירתיות. היא יודעת איך לכוון אחרים לפתח מחשבות חדשות וגישות מקוריות. בנוסף הייתי רוצה להיות בהרצאה של אנה פמה צ’ודרון, נזירה בודהיסטית ומורה רוחנית ממוצא מערבי שמלמדת איך יוצאים ומתפתחים ממצב של משבר, סבל וקושי."
• מה צריך מורה בבית ספר לומר לעצמו כל בוקר כשהוא קם לעבודה?
"מורה בבית הספר צריך לאחל לעצמו כוח, בריאות, אושר ושלווה. הוא צריך לזכור שכל האירועים הם זמניים, ואין שום סיבה להיות מחובר לאירועים שליליים, אלא לאפשר לעצמו להרגיש חמלה-עצמית ולנצל את חוש ההומור כמה שיותר."
• תלמיד יכול להיות טוב ואפילו מצוין באנגלית אבל כשמבקשים ממנו לדבר הוא מתחיל לגמגם – איך מתגברים על כך?
"אני יודעת איך זה. אני אוהבת להשתמש בתאטרון בובות במקרה של מי שפוחד לדבר. השימוש בבובה ככלי, מעניק ביטחון ושחרור מלחץ. ברגע שהבובה יכולה לבטא את עצמה, קל יותר להאמין שהביטוי העצמי יכול לקרות גם בלי הבובה. ראיתי את זה קורה עם מגוון של תלמידים – מתלמידי החינוך המיוחד, תלמידים עם קשיי קשב בשיעורים ועוד. שיטה זו מוסיפה אלמנט של כיף ללמידה. ראיתי את זה גם לגביי, כשאני מדברת בעברית. העברית שלי משתפרת כשאני מדברת דרך בובה."
• כמי שמכירה היטב את מערכת החינוך בקנדה – מה היית מאמצת מתוכה למערכת החינוך הישראלית?
"מערכת החינוך בקנדה משתנה כל הזמן. אני למדתי עד כיתה יג'. כחלק מלימודיי, למדתי מוסיקה בשעות הרגילות.
אילו יכולתי, הייתי מכניסה אמנות ו/או מוסיקה כמקצוע חובה עד כיתה י ' לפחות. לימוד האמנויות הופך את האדם למשהו שמסוגל להקשיב יותר טוב לאחרים ולעצמו וגם נוטע בו את היכולת להתפתח בערוצי ביטוי עצמי נוספים שאינם מילוליים. זה הופך את האדם להיות יצירתי יותר –דבר כל כך חיובי בימים אלו."